בן חיים וויקטוריה. נולד ביום י' בניסן תשי"א (16.4.1951) באור יהודה ולמד בבית הספר התיכון מקצועי "אורט - יד סינגלובסקי" בתל אביב, במגמת החשמל. יצחק שקד על לימודיו והיה תלמיד מצטיין, אך הוא הצניע לכת ולא התרברב. ביוזמתו הקים חבורת נוער והיה למדריכה. במסגרת הגדנ"ע היה פעיל מאוד והשתתף בצעדות ובמסעים. בזכות הצלחתו בלימודים נתקבל לעתודה האקדמית ובדעתו היה להמשיך ללמוד בטכניון בחיפה. אך משהגיע מועד גיוסו לא יכול היה לפרוש מחבריו והחליט להתגייס כמותם לשירות מלא.

יצחק התגייס לצה"ל במחצית אוקטובר 1969 והוצב לחיל השריון וההנדסה. הוא היה חניך מצטיין בקורס מ"כים וסיים בהצלחה קורס מש"קי פלסים. ביחידת הנדסה קרבית סיים קורס קציני הנדסה וקורס קציני אג"ם. מפקדיו, שהעריכוהו על תבונתו ותושייתו, ניבאו לו עתיד מזהיר. הוא עבר בשלום עם יחידתו את מוראות מלחמת ההתשה וביולי 1972 פשט את מדיו והתעתד לנסוע לארצות הברית, בשליחות משרד הביטחון, כדי להשלים את לימודיו. מפקדיו הפצירו ביצחק להצטרף לצבא הקבע ולבו לא נתן לו לסרב להפצרות אלה, בהיותו חדור הכרה בחשיבות תפקידו. הוא התנדב לשורות צבא הקבע ונתמנה לתפקיד קצין מבצעים בגדוד הנדסה קרבית בסיני. ביום י"ג בשבט תשל"ג (16.1.1973) נפל סגן יצחק בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקדו כתב במכתב תנחומים למשפחה: "היכרתי את יצחק בהיותו סג"מ, מדריך. כשפגשתי אותו לפני חזרתו לשירות הקבע, ביקשתיו מיד להצטרף ליחידתי. רציתי רוח חדשה, יותר רצינית, יותר שקטה; רציתי קצין שאפשר לסמוך עליו ולהישען עליו, רציתי שותף. את כל אלה מצאתי בו".